איך להתמודד עם משבר הקורונה בקליניקה?

איך להתמודד עם משבר הקורונה בקליניקה?מאת ד"ר איריס ברכוז

"הבן שלי לומד בבי"ס שבו החליטו לשלוח את כל התלמידים לבידוד לפני יומיים. האם אנחנו עדיין יכולים להגיע אלייך להדרכת הורים כמתוכנן?"

"מצטער, אני חושש לנסוע ברכבות עכשיו. אני נאלץ לבטל את הפגישה היום".

'המטופל השתעל והתעטש במהלך כל המפגש. אני צריכה להתחיל לדאוג שלא נדבקתי'? לדאוג מכך שלא אדביק אחרים?'

בשבועות האחרונים ובמיוחד לאחר שהחלו הדיווחים על מקרים ראשונים של חולי קורונה בארץ
אנו, המטפלות והמטפלים, מוצאים את עצמינו מול סיטואציה חדשה לגמרי עם מעט ידע ומלאים בתחושות של חוסר וודאות, חוסר שליטה וחוסר אונים.

ההתמודדות היא במספר מישורים:

– יש עליה ברמות הלחץ והחרדה בקרב המטופלים. מטופלים שמגיעים מלכתחילה עם חרדות בכלל וחרדות בנושאי בריאות ומוות בפרט הם, כמובן, פגיעים יותר. כך גם לגבי אלו המאובחנים עם OCD סביב נושאים של בריאות, ניקיון וכן סביב אובססיות של אשמה. פגיעות מוגברת נמצא, כנראה, גם בקרב ילדים דחויים חברתית שעלולים להפוך מוקד להקנטות סביב נושא הקורונה.

– הלחץ והחרדה יכולים כמובן, להתגבר גם אצלנו, המטפלים. האם החשיפה למטופלים שעלולים להיות חולים מעלה את הסיכוי שלנו להידבק? האם ההימצאות בחדר סגור מגדילה את הסבירות שנידבק ונדביק אחרים וכו'.

– דאגה כלכלית ומקצועית- האם העלייה במספר הנדבקים והעליה במספר השוהים בבידוד תצמצם משמעותית את האפשרות של המטופלים להגיע לטיפול ?

החדשות הטובות בכל הקלחת הזו היא שכלי הCBT עם המובנות שבהם, מסייעים מאוד במצבים מלחיצים ועמומים אלו. אך, לפני הכול, כמה הוראות כלליות:

  • מכיוון שהווירוס הוא מידבק מאוד ויכול להיות מועבר במגע בין אנשים, כדאי שיהיה נוזל לחיטוי ידיים (אלכו-ג'ל לסוגיו) בחדר הטיפולים לשימוש עבורנו ועבור המטופלים.
  • מומלץ לבקש מהמטופלים אישור הגעה למפגש בערב לפני כדי שנוכל להתארגן מראש.
  • אם אנחנו, המטפלים, נאלצים להיכנס לבידוד או אם מי ממטופלינו בבידוד, מומלץ להציע את האפשרות של טיפול מרחוק. כך לא ניאלץ לגרום להפסקות ארוכות מדי בטיפול. אם לא מתאפשר מפגש שלם, גם מפגש חלקי הוא עדיף כדי לא לקטוע את הרצף הטיפולי.
  • לפני שאנו פוגשים את המטופלים חשוב שנאסוף מידע על הוירוס. המידע חיוני עבורנו וכן חשוב שנעביר אותו עם תיווך למטופלים. הווירוס מכונה COVID-19 ובעברית, מחלה של נגיף הקורונה 2019. אמנם מדובר בצורה חדשה של וירוס הקורונה ויש דברים רבים שעוד נותר למדענים ללמוד ולחקור, אך יש מספר נתונים שידועים נכון להיום: (בהסתמך על הברושור של קופ"ח כללית שנכתב ע"י בת שבע גוטסמן ודנה פלורנטין )ממליצה לקרוא את הברושור וכן להפנות מטופלים והוריהם – לפרטים לחץ כאן). נגיף הקורונה הוא ממשפחת הסארס והמרס. הוא בד"כ קל ולרוב מתבטא בהצטננות קלה, שחולפת מעצמה ללא טיפול. סימנים אחרים כוללים שיעול, קוצר נשימה וחום. אחוזי ההידבקות עד גיל 19 הם נמוכים מאוד והופכים להיות גבוהים יותר רק מגיל 60 ומעלה. המחלה עלולה לגרום לסיבוכים כמו דלקת ריאות ואי ספיקה נשימתית ובמקרים קיצוניים אף למוות, רק באנשים עם מחלות רקע כמו סוכרת, מחלות לב, מחלות בדרכי הנשימה או כאלה שמערכת החיסון שלהם מדוכאת מסיבה כלשהי.

ההידבקות בקורונה קורית כמו עם שפעת: דרך שאיפת אוויר ליד אדם נגוע שמתעטש או משתעל ודרך מגע, בעיקר דרך הידיים.

החוקרים עובדים במרץ כדי לפתח חיסון לנגיף הקורונה והדבר יימשך לפחות מספר חודשים. כרגע ההתמודדות עם המחלה היא ע"י עצירת ההתפשטות שלה ככל האפשר ע"י בידוד החולים וכל מי שידוע כי באו עמם במגע. כמו כן, חשובה ההקפדה על כללי ההיגיינה: רחיצת ידיים או חיטוי שלהן עם אלכו-ג'ל, הימנעות מלחיצת ידיים, הימנעות מנגיעה ללא צורך בעיניים, באף ובפה ושמירה על חדרים מאווררים, גם אם בחוץ קר.

עפ"י ארגון הבריאות העולמי, הנגיף יכול לשרוד על משטחים מספר שעות בלבד וניתן לחטא את המשטחים באמצעות חומרי חיטוי רגילים.

ולמפגשים הטיפוליים עצמם:

  1. לאחר שביררנו באופן כללי את המקום בו נמצא המטופל או המטופלת ביחס למצב החירום (חרדה להידבק, פחד מלהדביק, פחד שיקרה משהו לקרובים מבוגרים במשפחה, כעס על ביטול טיול/משחק/אירוע, וכו' ), חשוב לנרמל את הרגשות ולתת מידע כמו שנעשה בד"כ במצבי חירום. אפשר להסביר כי מדובר בסיטואציה חדשה, לא מוכרת, אתה מתמודדים אנשים במדינות רבות בעולם. כמו במצבים עמומים רבים עולות תחושות של חוסר אונים, חוסר שליטה, כעס, תסכול וחששות ופחדים. גם אנחנו כמטפלים חשים כך. למרבית המזל כלי ה CBT יכולים לסייע ולהקל. נסביר על שלבי הטיפול ונפנה לבירור מעמיק יותר לגבי מצבו/ה של המטופל/ת.
  2. סביר שקיימת עוררות פיסיולוגית גבוהה ולכן חשוב שנפתח בטכניקות להרגעת הגוף. כאן נכלול נשימות בטן, הרפיית שרירים, דמיון מודרך, אימון אוטוגוני, טכניקות מיינדפולנס ועוד.

דרכים נוספות להרגעה יכולות לכלול עיסוק בספורט, מוסיקה, צפייה בסרטים ודיבור עם חברים ובני משפחה.

  1. בשלב הבא נתמקד בחיבור למנעד הרגשות ונתייחס גם לעוצמתם.

 בחרנו להציג כאן טכניקת מיינדפולנס להתמודדות רגשית שיכולה להתאים:

"נתחיל בשתי נשימות עמוקות.

כעת, נתמקד בגוף שלנו

יש המון מידע שהגוף שלנו מעביר לנו. לצד תחושות פיסיות כמו תחושות נשימה, תחושות של דגדוג או עקצוץ בזמן סריקת גוף, יש גם תחושות רגשיות. הגוף שלנו מרגיש אחרת כשאנחנו בשמחה גדולה לעומת כשאנחנו מאוכזבים, חוששים, מתוסכלים או עצובים. אתם יכולים להרגיש איך ההבדל הזה יכול להתבטא בתחושות?

אני למשל מרגישה תחושה של משקולת שנופלת מאזור החזה לחלל הבטן כשאני מודאגת מאוד או מפוחדת ותחושה של התרחבות נעימה מאוד באזור הלב כשאני שמחה. הרגשות משאירים עקבות, טביעות בגוף ובעזרת המיינדפולנס אנונו לומדים להיות קשובים לכך.

בהדרגה אנחנו לומדים להקשיב לרגש בלי להגיב באופן רפלקסיבי, אלא מוצאים את הרווח לחשוב.

בואו קחו רגע לחשוב על משהו בחייכם שגורם לכם המון שמחה. אולי זמן בחיים שלכם שהיה נהדר או אדם שכלפיו אתם מרגישים המון אהבה. הביאו את האדם הזה לראשכם, דמיינו שאתם מבלים אתו עכשיו ושימו לב איך הגוף שלכם מרגיש. מה העדות בגוף לרגש שאתם מרגישים? אולי אתם מרגישים את התחושות במקום אחד מסוים בגוף, אולי התחושה מפושטת בכל הגוף. אולי התחושה היא עוצמתית ואולי היא יותר רכה ורגועה. אולי הרגש הוא ברור, אולי יותר מעורפל.

כעת, חשבו על אירוע בו חשתם פחד, חרדה (או כעס או עצב – אפשר לכוון לנושא נגיף הקורונה).

איך הפחד מרגיש, איפה בגוף הוא נמצא?

אם הרגש היה יצור חי והיינו יכולים להתבונן בו ולהקשיב לו, איך הוא היה נראה? מה המשפטים שהיה אומר?

איזו צורה יש לו? איזה צבע? מה הגודל שלו? איך הקול שלו נשמע?

האם תהיו מוכנים לנשום למקום בו הוא נמצא? להרשות לו להיות שם? להרשות לו לעזוב?

בואו ניקח כמה נשימות.

מה קורה לפחד עכשיו?

איך התרגילים האלו יכולים לעזור לכם מחוץ לחדר? האם תסכימו לתרגל אותם?

  1. כעת נוכל להמשיך עם כלים שונים להתמודדות קוגניטיבית. נוכל לבדוק את המחשבות השליליות של המטופלים ולהציע אופני התבוננות אחרים, יעילים יותר. למשל:

–  אפשר לסמוך על משרד הבריאות. הם דואגים לנו וההוראות שלהם נועדו לשמור עלינו.

– התקשורת נוטה להעצים דברים שליליים ולהציג בעיקר את הנתונים הקשים.

– המחלה הזו היא בד"כ די קלה ואינה מסוכנת כלל בגילאים צעירים. ילדים ובני נוער כמעט ולא נדבקים בה. (כאן ניתן למנות את הנתונים הסטטיסטיים הרלוונטיים לפי הפרסומים באתרים כמו זה שמצוין לעיל).

– למעשה, ההוראות שנשמעות מפחידות לגבי בידוד וביטול של אירועים רבי משתתפים הם כדי למנוע הידבקות המונית. למרות שכרגע זה מתסכל שאי אפשר לחגוג את חג פורים או לבלות כפי שהיינו רגילים, בטווח הרחוק זו ההתנהגות האחראית לטובת כל האזרחים.

– למרות שכרגע זה "מבאס" יש כאן הזדמנות לעשות מעשה נכון של התגייסות ושיתוף פעולה למען הקהילה והעם. הזדמנות לגלות ערבות הדדית והתגייסות יחד למען מטרה משותפת.

– אם אצטרך להיכנס לבידוד אוכל לנצל את הזמן כדי ללמוד ו/או לעשות דברים שאני אף פעם לא מצליח/ה להגיע אליהם.

שיהיה פורים שמח, רגוע יחסית ועם כמה שפחות נגיפים! רק בריאות!

 

נכתב ע"י ד"ר איריס ברכוז. פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת CBT ומדריכה, מאמנת ADHD בכירה ומדריכה. חברה בוועד איט"ה, בעלת "המרכז לטיפול ואימון קוגניטיבי-התנהגותי" לטיפול בילדים מתבגרים והורים ולהנחיה, הדרכה והכשרה של מטפלים ומאמנים. מרצה ומדריכה בתכניות להכשרת מטפלים ב-CBT ברחבי הארץ, מקיימת סדנאות למטפלים בנושאים שונים, כולל טיפול ב ADHD, הקניית כישורים חברתיים ולמידה רגשית-חברתית.